מישראל לווייטנאם: טיסות, ויזה ומה השתנה ב-2026

התשובה הקצרה

צריך ויזה, ואתם יכולים להוציא אותה לבד אונליין בערך בעשר דקות תמורת 92 ₪ (25 דולר). ישראל לא נמצאת ברשימת הפטור מוויזה של וייטנאם, אז אין מצב של להגיע ולקוות לטוב. נכנסים ל-evisa.gov.vn, מחכים שלושה עד חמישה ימי עסקים, מדפיסים את ה-PDF.

לגבי הטיסה, נכון לספטמבר 2026 יש בדיוק אפשרות ישירה אחת מנתב"ג: ארקיע להאנוי, פעם בשבוע, בערך 11 שעות ו-35 דקות בדרך לשם. אל על הכריזה על אותו קו לאוקטובר ואז ביטלה אותו באוגוסט. כל השאר זה חיבור דרך בנגקוק, דובאי או איסטנבול, שלרוב יוצא זול יותר ולפעמים כמעט לא איטי יותר ברגע שסופרים גם את ההמתנה לטיסה הישירה השבועית.

92 ₪

ויזה אלקטרונית, 90 יום, כניסה אחת

11:35

תל אביב להאנוי ללא עצירה

1

חברות שטסות את זה ישיר

הטיסות הישירות שבאמת קיימות עכשיו

ארקיע פתחה את הקו תל אביב האנוי ב-5 בינואר 2026, הטיסה הישירה הראשונה אי פעם בין ישראל לווייטנאם של חברה ישראלית. היא טסה פעם בשבוע על איירבוס A330 עם מחלקת עסקים, בערך 11:35 מזרחה ו-12:30 בחזרה, והמחירים נעים סביב 2,590 ₪ לכיוון או 5,175 ₪ הלוך ושוב, כולל כבודה ושתי ארוחות.

מאוקטובר 2026 ארקיע מוסיפה גם את הו צ'י מין סיטי, ביציאה מתל אביב בימי חמישי ובחזרה מסייגון במוצאי שבת. אם המסלול שלכם רץ מצפון לדרום, נחיתה בהאנוי והמראה מסייגון חוסכת לכם טיסה פנימית אחורה, ועכשיו ארקיע מכסה את שני הקצוות.

התדירות השבועית היא הבעיה. היא קובעת את הצורה של כל הטיול: או שאתם מזמינים בכפולות של שבעה ימים, או שאתם חוזרים הביתה על מטוס של מישהו אחר. תשוו את המחיר מול חיבור לפני שאתם מניחים שישיר תמיד מנצח.

אם הטיסה הישירה לא מסתדרת, החיבורים ששווים

טיסה ישירה אחת בשבוע אומרת שרוב האנשים יטוסו עם חיבור, וזה ממש לא הפרס הניחומים שזה נשמע. בנגקוק היא הסוסה: תחרות כבדה על הקטע מתל אביב, ואז קפיצה של שעתיים להאנוי, לדה נאנג או לסייגון עם עשרות חברות. היא גם מאפשרת לכם לשבור את הדרך לכמה ימים בלי לשלם תוספת על העצירה.

דובאי עם flydubai או Emirates נותנת את זמן הנסיעה הכולל הקצר ביותר ברוב התאריכים, ולא פעם תנחתו בווייטנאם מהר יותר מאשר אם תחכו חמישה ימים לישירה. איסטנבול עם Turkish נותנת את מבחר שדות הנחיתה הרחב ביותר בווייטנאם, וזה משנה אם אתם רוצים לנחות בדה נאנג ולדלג על האנוי לגמרי.

כלל אצבע: אם הישירה מסתדרת עם התאריכים שלכם, קחו אותה. אם היא עולה לכם שלושה ימי חופשה של המתנה, זו לא מציאה.

לאן ישראלים באמת הולכים אחרי הנחיתה

המסלול הסטנדרטי של שבועיים הוא האנוי, האלונג או נין בין, אחר כך מרכז וייטנאם, ואז סייגון והמקונג. הוא עובד, וכמעט כולם עושים אותו. החלק שמזלזלים בו הוא האמצע.

פונג נה יושבת באמצע הזה, בערך 500 קילומטר מדרום להאנוי, ובתוכה המערה הגדולה על פני כדור הארץ ועוד כמה מאות. זו התחנה היחידה במסלול הסטנדרטי שבה אפשר לעשות משהו באמת לא שגרתי: לישון מתחת לאדמה, לשחות דרך מערת נהר, לגלוש בחבל לתוך בולען. רוב המסלולים מדלגים עליה כי צריך רכבת לילה כדי להגיע, וזו בדיוק הסיבה שהיא עדיין טובה.

אם אתם מוסיפים דבר אחד למסלול הרגיל, תוסיפו שניים או שלושה לילות כאן. שאר וייטנאם יפה ועמוסה. החלק הזה יפה וריק.

הוויזה האלקטרונית, שלב אחר שלב

נכנסים ל-evisa.gov.vn. זה הפורטל הממשלתי והוא גובה את האגרה הממשלתית. יש כמות מרשימה של אתרים שנראים בדיוק אותו דבר וישמחו לגבות מכם פי חמישה על מילוי אותו טופס בדיוק, והם מדורגים יפה בגוגל, אז תסתכלו על שורת הכתובת.

צריך דרכון בתוקף לפחות שישה חודשים מעבר לתאריך הנחיתה עם שני עמודים ריקים, סריקה של עמוד התמונה, תמונת פספורט על רקע לבן בלי משקפיים ובלי כובע, וכרטיס אשראי. האגרה היא 92 ₪ (25 דולר) לכניסה אחת או 185 ₪ (50 דולר) לריבוי כניסות, שתיהן בתוקף עד 90 יום. הטיפול לוקח שלושה עד חמישה ימי עסקים. תגישו שבועיים שלושה מראש ולא תחשבו על זה שוב.

הוויזה האלקטרונית תקפה בכל 83 מעברי הגבול, האוויריים, היבשתיים והימיים, אז היא מכסה אתכם גם אם תטוסו להאנוי וגם אם תחצו אחר כך מלאוס או מקמבודיה. תדפיסו את ה-PDF המאושר. אל תסמכו על טלפון עם 3 אחוז סוללה בעמדת ביקורת הגבולות.

הטעויות שבאמת מפילות בקשות ויזה

השם הוא הגדולה מכולן. הטופס נבדק מול הפס הממוכן בתחתית עמוד התמונה בדרכון, תו מול תו. בדרכון הישראלי מודפס שם התעתיק הלטיני, והוא לא תמיד מסתדר עם מה שהייתם כותבים מתוך הרגל, במיוחד עם שם אמצעי או שם משפחה מחובר במקף. תעתיקו מה שכתוב בדרכון, לא איך שאתם קוראים לעצמכם.

התמונה היא השנייה. מטושטשת, חתוכה, או מצולמת מול קיר בצבע שמנת, וההגשה נופלת לבדיקה ידנית, ככה שלושה ימים הופכים לעשרה. רקע לבן חלק ומבט ישר למצלמה.

אחר כך התאריכים. תאריך הכניסה שאתם ממלאים הוא היום הראשון שבו הוויזה תקפה, לא התחייבות להזמנה, אבל להגיע לפניו זה לא עובד. אם התוכניות עוד עשויות לזוז, תתחילו את החלון כמה ימים מוקדם יותר.

ולבסוף כרטיס היציאה. הוויזה האלקטרונית לא מבטלת את הדרישה להוכחת יציאה מהמדינה, וחברות התעופה אוכפות אותה בצ'ק אין כי הן אלה שמשלמות על הטיסה בחזרה אם לא תכניסו אתכם. הזמנה של טיסה חזרה או המשך אל מחוץ לווייטנאם בתוך חלון הוויזה מספיקה.

כמה הטיול באמת עולה

הטיסה היא כל התקציב. תחשבו 2,590 עד 5,180 ₪ הלוך ושוב, תלוי כמה מראש הזמנתם ואם אתם טסים עם חיבור. הוויזה 92 ₪. ביטוח נסיעות עם ההרחבה שאתם באמת צריכים עולה כמה מאות שקלים לשבועיים.

על הקרקע וייטנאם זולה בצורה שמפתיעה אנשים. חדר זוגי טוב בפונג נה עולה 55 עד 111 ₪. אוכל רחוב זה 7 עד 15 ₪ לארוחה. קטנוע בערך 15 ₪ ליום. הטיולים למערות הם ההוצאה האמיתית: 41 ₪ לכניסה עצמאית למערת גן עדן, בערך 115 ₪ ליום שלם של שחייה בטרה אנג, בערך 1,147 ₪ ליומיים ולילה בתוך האנג פיגמי.

טיול ריאלי של שבועיים בווייטנאם מישראל, ברמה בינונית, עם שניים שלושה ימי מערות אמיתיים, נוחת איפשהו סביב 6,660 עד 9,620 ₪ לאדם הכל כלול. הטיסה היא יותר מחצי מזה. המחירים נבדקו בספטמבר 2026.

סעיף הביטוח שרוב המטיילים מפספסים

פוליסות נסיעות ישראליות סטנדרטיות מחריגות את מה שהן מכנות ספורט אתגרי, וההגדרה רחבה יותר משהייתם מנחשים. סנפלינג נכנס פנימה. עבודה עם חבלים נכנסת. מערות בדרך כלל נכנסות. אם התוכנית שלכם בפונג נה כוללת משהו מעבר לשביל עץ מואר, הפוליסה הבסיסית לא מכסה בדיוק את החלקים המעניינים.

הפתרון זול ומשעמם: תקנו את ההרחבה לספורט אתגרי חובבני יחד עם הפוליסה. גם הראל וגם פספורטכארד מוכרות אחת כזו, וחלק מהמבטחים יאפשרו לכם להוסיף אותה גם אחרי שכבר יצאתם, כל עוד זה לפני הפעילות. תקראו מה ההרחבה באמת מפרטת, כי הרשימות שונות בין חברות, ותוודאו שפינוי רפואי כלול ולא רק מונח בהנחה.

זו לא דאגה תיאורטית. האנג פיגמי כוללת גלישת חבל של עשרה מטרים. קונג קולאפס נפתחת בצניחה של מאה מטרים לתוך בולען. המפעילים כאן מחזיקים צוותי בטיחות רציניים והרקורד טוב, אבל אתם רחוקים מבית חולים, וחילוץ שאתם מממנים בעצמכם הוא חופשה אחרת לגמרי.

כשרות, שבת וחב"ד

לחב"ד יש בתים בהאנוי, בהו צ'י מין סיטי, בהוי אן ובסאפא. הם מגישים ארוחות, מארחים שבתות וחגים, ורגילים לישראלים שנוחתים בלי הרבה התראה. ארוחה קבועה עולה בדרך כלל 150,000 עד 350,000 VND, וארוחות שבת הן לרוב תרומה מומלצת של 250,000 עד 400,000 VND. תכתבו מראש לליל שבת, במיוחד בהוי אן שבה המקום קטן.

מחוץ לארבע הערים האלה אתם על עצמכם. בפונג נה אין חב"ד ואין מטבח כשר, והקרוב ביותר הוא הוי אן, יום נסיעה שלם דרומה. המטבח הווייטנאמי בנוי על אורז ואטריות והרבה ממנו צמחוני או דגים, מה שהופך את ההתנהלות סביבו לקלה יותר מברוב המקומות, אבל רוטב דגים נמצא כמעט בכל דבר, אז תשאלו.

הערה מעשית לשבת: הטיולים הטובים למערות יוצאים מוקדם ונמשכים כל היום, ורובם רצים מראשון עד שבת. אם אתם שומרי שבת, תבנו את השבוע כך שיום המערה הגדול שלכם לא ייפול בשבת, ותגידו את זה למפעיל בהזמנה ולא בבוקר עצמו.